בן ירוחם-פישל ושיינדל. נולד ביום כ"ו באדר תש"ז (18.3.1947) בבאקו אשר ברומניה. המשפחה עלתה לארץ בשנת 1951. תחילה למד בבית הספר היסודי "יבנה" שברעננה. באמצע לימודיו (בשנת 1955) נתייתם מאמו. את לימודיו התיכוניים התחיל בבית ספר תיכון בכפר סבא, ואחרי כיתה ט' עבר לבית הספר הדתי ברחובות ולמד שם בכיתה י'. בבית הספר הטכני של חיל האויר למד שנה אחת ובסוף לימודיו היה למכונאי מטוסים. היה מוכשר לשירה ולנגינה ובמסיבות היה משעשע את חבריו בנגינה באקורדיון. מנעוריו היה לו תחביב לבנות דגמי אוירונים ובנובמבר 1965 אמנם גויס לצה"ל לחיל האויר כמכונאי מטוסים. היה לא רק חייל טוב ומסור אבל גם בן נאמן להוריו ומשפחתו. היה מקדיש תשומת לב מיוחדת לסבו. היה אהוב על הכל, כי ידע כיצד להתחבב על זולתו בשל תכונותיו הטובות. ביום כ"ז באדר תשכ"ח (27.3.1968) - והוא עוד בשירות החובה שלו - מצא את מותו בשעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות ברעננה. בביקורם של הוריו ביחידה לאחר נפלו סיפר להם המפקד כי למרות היותו שומר מצוות היה ממלא את תפקידו בשבתות ויוצא לעבודה ברגל. מפקד הטייסת שלו כתב למשפחתו מכתב תנחומים ובו כתוב לאמר: "עבודה בימים ובלילות, כוננות ליד המטוסים, טיפול בציוד עדין הדורש אחריות - הם המבטיחים שימושם של המטוסים בכל עת. עבודה זו הנעשית בצנעה על ידי אלפי חיילי חיל האויר אולי אין לה ביטוי בציבור הרחב; אך חיילי החיל כולם ומפקדיהם יודעים שרק בזכותם אנו כפי שמצפים שנהיה. בתנאים אלה מתבלטים הטובים שבין החיילים - ובנך, אב יקר, נמנה עמם". המפקד מציין את יוסף כבעל מקצוע מעולה ששימש דוגמא ומורה לחבריו, אחראי מאד ומסור לעבודה. בזכות תכונות אלו נבחר יצחק כחייל מצטיין של יחידתו הקודמת ו"זכה למעמד נשיא המדינה בייצגו את טייסתו. בזכותו רכש את אהדת חבריו ביחידתו החדשה". ביולי 1967 קיבל ספר כמתנה ממפקד הטייסת ובשערו כתוב לאמר: "ידענו למה בחרנוך כחייל מצטיין. עתידך מובטח - שלוט בו וכוון אותו". באחד מגליונות של בטאון חיל האויר הועלה זכרו.